מבוכי אהבה
מבוכי אהבה
אמנון דוקטור
אוצר: דניאל כהנא-לוינזון
בית האמנים ע"ש זריצקי תל אביב / דצמבר 2007
אמנון דוקטור, מותיקי האמנים של סדנת התחריט- תל אביב, מציג בתערוכה זו סדרת תחריטים והדפסים פיגורטיביים המשלבים דגמים ומערכת סמלים דתיים, כלי פולחן וקודש ממקורות רבים, ביניהם יהודיים עתיקים, אסלאמיים, הודיים, לאטינו אמריקאים חפצים ותכשיטים אורנמנטאליים.
הצורות, הדגמים אותן בוחר דוקטור עבור יצירותיו חלקם ברורים וחלקם סתומים, מורכבים ולא מפוענחים. היצירות בהן אפשר "לקרוא", הן אלו אשר כוללות מוטיבים מוכרים: בני האדם, זוגות אוהבים, כלות וחתנים, וסמלים דיגמיים. אמנון מסדר את דגמיו בשתי דרכים: האחת, אוטונומית בה כל דגם נבחר ומקומו מתוכנן, והשנייה, בצורה אינטואיטיבית בה הצורה "נכנסת" אל היצירה באופן חופשי וגמיש. בשתי הדרכים מפזר דוקטור את הסמלים על הפלטה/הנייר ויוצר שילובים חדשים בכל פעם. יצירתו היא יצירה אינדיבידואלית ועל אף היכרות וזיהוי של דמות/ חפץ פרשנות יצירותיו נותרת אניגמאטית בחלקה.
עבודותיו של דוקטור עוסקות בטקסטים, ברעיונות, בחלומות, בדברים שבלב ובעל פה, כאשר המשותף לכולם הוא חיפוש המשמעות וחקירתה תוך כדי יצירה. לעתים החיפוש הוא אחר דרך (שאולי אבדה) כאשר הוא מציג מסלולים אפשריים/ דמיוניים להליכה בה בין עשרות הסמלים ולעיתים החיפוש הוא דווקא אחר הבלתי מושג ורצון ופעמים החיפוש הופך לפיתרון ולגילוי.
הסמלים בעבודותיו כדוגמת : מנורות שמן, כתרים מלכים/ מלכות, כתרי ספרי תורה, מגן דוד, חמסה, כוכבים ,עיניים ,דגלים, גלגלי מזלות, אותיות וטקסטים משיר השירים (העוסקים בזיווג הגבר והאישה) מופיעים בעבודות בצורה שבלונית והיררכית (גבוה-נמוך, חשוב –חשוב יותר) ולעיתים אף הרלדית (שני חצאים היוצרים צורה שלמה ומאוזנת). חלקן של העבודות עמוס ונראה כי הן תוצאה של ערוב צורה בצורה, ללא כל תוכנית מוקדמת. בעבודות אלו ישנה תחושה של מערבולת, סערת רגשות, והעין הנקלעת ועוקבת אחר מוטיב אחד, מנסה למצוא את דרכה אל עבר השנייה והיא נתקלת בקושי להמשיך. כמו אדם המצוי במבוך ומנסה לברר את המסלול הנכון.
יצירתו של דוקטור היא גם יצירה של אהבה, אך לא זו המזדמנת והקלה להשגה, אלא זו שאליה אורגים האוהבים ומחפשים אותה בדרכים עקלקלות וארוכות. בתוך סבך זה, סמליו של דוקטור הם כצופן הנחבא בשיר אהבה של טרובדור אשר אין לו מנוח וכל שהוא מבקש הוא, להגיע אל ליבה של בחירת ליבו. רוב עבודותיו מציגות דרכים אפשריות אך רק מעט מהן מציגות את "הסוף הטוב" את מימוש האהבה ואת ההגשמה.
עבודה קטנה ויוצאת דופן מתארת זוג אוהבים כאשר הגבר מחבק ומנשק את אהובתו מאחור, תוך שהוא חופן את שדה בידו. האישה, מצידה שולחת ידה לאחור ומחזירה לו את אהבתה. הסצנה האינטימית ממומשת על מרפסת ביתם כשברקע אנו רואים את כיכר השעון ביפו העתיקה. המגדל המתנשא כסמל פאלי- מתגבר את הפרשנות, אך הוא גם ממקם את הזוג במקום ממשי. ממשות זו, היא החשובה בסצנה וזאת מכיוון שאמנון מכוון לאירוע אפשרי/ממשי בו הרוח והחומר נפגשים והאהבה מוגשמת.
דוקטור רושם את דימויו וממלא את כל שטח הנייר באופן אובססיבי וכמעט שאינו משאיר רווח או "אוויר לנשימה" ציור באופן כזה בו הצייר משתלט על החלל כמו חייב למלאו נקרא בעת העתיקה ביוון של התקופה הקלאסית בשם "פחד מן החלל הריק ". תופעה זו נבעה מחוסר יכולת להתמודד עם שטח שלא מכוסה בצבע וצורה וגם בשל השפעות שמקורן באמונות תפלות ובעיקר בשל הפחד מהאין.
דוקטור הוא רומנטיקן, וכמי שעוסק ברזי האהבה ובהבנת העולם, הוא יודע כי הדבר החשוב ביותר לקיומו של העולם היא האהבה. כאמן היוצר כבר עשורים רבים, הוא משקיע את אהבתו ומרצו ביצירתו האמנותית, אשר הפכה עם השנים למעין נובע של ייחודיות ומקוריות.