אודות

נולדתי בירושלים אך באתי מבית אירופאי עם אהבה לאמנות. עם אמי היקרה סיירתי בכל רחבי אירופה, שם דאגה כי לא אפספס שום ארמון, מוזיאון ומוסד שופע תרבות אמנות ומוזיקה. ומאבי, שהיה כישרון מהלך ואחד המעצבים הגרפיים החשובים בישראל של שנות ה-60, למדתי וראיתי גם אייך חושבים ועושים אמנות מקרוב. 

אולם כדי לתת תאריך לאירוע האמנותי המכונן הרשמי אני חוזר לשנת 1983, אני בן 12 ונמצא באחד האולמות של הרייקסמוזיאום באמסטרדם ואז אני מזהה את האסכולה של הצייר הכי חשוב של הולנד רמבנדט.  כנראה שכבר אז ידעתי להסתכל וגם להתבונן באמנות וגם להבין שיש שם יותר מאשר ציור פשוט. במשך השנים השלמתי את תולדות האמנות המערב והמזרח בלימודים באוניברסיטת תל אביב, בתארים מתקדמים.

מכיוון שבאתי אל האמנות מתוך אהבה ועם ידע ויזואלי, ניגשתי אליה בחרדת קודש ועם תפישות הומניסטיות וחברתיות וכבר בביקורי הסטודיו הראשונים שלי ידעתי לשאול שאלות מהותיות לגבי התוכן והפרשנות וכיצד הפן הביוגראפי של האמן משתקף בה.

הבנתי שהאמנות "מדברת" ומשקפת את הלכי נפשו של האמן, ועבודתי כאוצר היא לנסות להראות, לספר ולהאיר את תכניה שלא תמיד ידועים, ברורים ופתוחים בפני הצופה. לעיתים אני מרגיש כאמן היוצר יצירה חדשה, נותן לה ביטוי, מגדיל חלק ממנה ומקטין חלק אחר. אולם הסיפוק הגדול ביותר הוא ההכרה באמן ובאמנות שלו שבאה לידי ביטוי בעזרת תערוכה מוצלחת וחווייתית. 

בתחילת דרכי החלטתי כי אציג ואעזור לכל אמן שאי פעם יפנה אלי. כך יצא שהצגתי לא מעט אמנים נשכחים, חלקם ממש כבר זקנים ומן הצד השני לא מעט צעירים שטרם פרחו אך ביקשו והתדפקו על דלתי ואני שמחתי על כל גילוי. הערך העליון שלי תמיד היה האיכות האמנותית ולכן יצא שעשיתי לא מעט תערוכות מצוינות לאמנים שאף אחד לא רצה ושעה, לאמנים שכבר לא היו באופנה, למבוגרים שהרגישו כבר זקנים מידי להתמודדות בזירה הבוצית, לנשים אמניות שאף אחד לא ענה למכתבים שלהן, ובכלל לאמנים מדוכאים משלטון עריצי האמנות לסוגיהם השונים.

לכולם היה לי מענה, לכולם חלקתי כבוד ולרוב ידעתי מה לענות ומה לייעץ.

היום לאחר יותר מעשור ועשרות רבות של תערוכות, טקסטים ומאמרים אני משיק את האתר שלי ופורש לפניכם את יצירתי ומשנתי על האמנות המקומית.

דניאל כ.ל.